שאלות ותשובות: אגודות שיתופיות, ועדות קבלה ועדים מקומיים

ועדת קבלה אזורית היא ועדה סטטוטורית שאישורה נדרש להקצאת מקרקעין ולהעברת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי.

הוועדה מורכבת מחמישה חברים: שני נציגי היישוב; נציג המועצה האזורית, שאינו תושב היישוב ומשמש יושב ראש; נציג התנועה (או נציג נוסף של המועצה); ונציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית.

הטיפול בפניות המועמדים נעשה באמצעות המועצה האזורית.

על החלטתה של ועדת הקבלה ניתן להשיג לוועדת ההשגות.

תשומת הלב כי ועדת קליטה של האגודה (המכונה לעיתים גם ועדת קבלה) היא גוף נפרד.

מי מחליט אם אתקבל ליישוב קהילתי? כל מה שצריך לדעת על ועדת קבלה אזוריתלקריאת המאמר ←

ההסדר חל על יישוב קהילתי בלבד. זהו יישוב בגליל או בנגב, או יישוב עדיפות לאומית, המאוגד כאגודה שיתופית שהרשם סיווג כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה להתיישבות קהילתית. ההגדרה כוללת גם הרחבה של קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי.

מספר יחידות הדיור ביישוב אינו עולה על 400. יישוב שהוועדה ליישובים קהילתיים אישרה בהחלטה מנומקת כיישוב קהילתי המשכי רשאי להמשיך לפעול באמצעות ועדת קבלה עד 700 יחידות דיור. מעבר לכך, נדרש צו של שר הכלכלה באישור הכנסת.

מהו יישוב קהילתי המשכי – עיקרי תיקון מס' 12 לפקודת האגודות השיתופיותלקריאת המאמר ←

הוועדה מורכבת מחמישה חברים: שני נציגי היישוב; נציג המועצה האזורית (ראש המועצה, סגנו או עובד מועצה שמינה ראש המועצה, שאינם תושבי היישוב, והוא יושב הראש); נציג התנועה שהיישוב מסונף אליה או חבר בה, ואם אין תנועה כזו או שהתנועה ויתרה על נציגות – נציג נוסף של המועצה האזורית; ונציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית.

ועדת קבלה רשאית לסרב למועמד רק על יסוד אחד או יותר מהשיקולים האלה:

• המועמד קטין;
• המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב בתוך פרק הזמן שנקבע בהסכם הקצאת המקרקעין;
• אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב;
• המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה, וזאת על סמך חוות דעת מקצועית;
• חוסר התאמה למרקם החברתי-תרבותי של היישוב, שיש יסוד להניח שיפגע בו; ומאפיינים ייחודיים של היישוב או תנאי קבלה בתקנון האגודה, ובלבד שאושרו על ידי הרשם.

בעת שקילת השיקולים, על הוועדה לתת את דעתה לגודל היישוב, לוותקו, לחוסרו ולאופי האוכלוסייה בו.

מי מחליט אם אתקבל ליישוב קהילתי? כל מה שצריך לדעת על ועדת קבלה אזוריתלקריאת המאמר ←

לא. הפקודה אוסרת על ועדת הקבלה לסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית.

מי מחליט אם אתקבל ליישוב קהילתי? כל מה שצריך לדעת על ועדת קבלה אזוריתלקריאת המאמר ←

הפקודה אינה קובעת מה נשאל בראיון, אלא מגבילה את שיקולי הוועדה לרשימה סגורה: קטינות, היעדר יכולת כלכלית להקים בית, היעדר כוונה לקבוע את מרכז החיים ביישוב, אי-התאמה לחיי קהילה (על סמך חוות דעת מקצועית), אי-התאמה למרקם החברתי-תרבותי, ותנאי קבלה שאושרו על ידי הרשם. שאלה שאינה קשורה לאחד מהם אסורה. אסור גם לפסול מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית.

הוועדה חייבת להמציא למועמד החלטה מנומקת. המועמד והיישוב רשאים להשיג עליה לוועדת ההשגות, בתוך 30 יום מיום שהמועמד קיבל את ההחלטה. ועדת ההשגות רשאית לבטל את ההחלטה, לאשר אותה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש או להחליט אחרת. על החלטתה ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 ימים.

לא. אישור ועדת הקבלה אינו מחייב הקצאת מקרקעין למועמד. האישור הוא תנאי בהליך ההקצאה, אך אינו יוצר זכות מוקנית למגרש. הוא גם אינו מחייב את האגודה או את רשות מקרקעי ישראל להקצותם.

האגודה היא אישיות משפטית נפרדת, וחוב שלה אינו חוב אישי של החבר כשלעצמו. היקף האחריות של החבר תלוי בסוג הערבון שבו האגודה רשומה ובתקנון. באגודה בערבון מוגבל האחריות מוגבלת לסכום הערבון, ובאגודה שלא בערבון מוגבל אפשר לגבות מהחברים גם מעבר לכך. הרישום בערבון מוגבל נועד להגן על החברים מבחינה משפטית וכלכלית.

אחריות אישית יכולה לקום גם מכוח הסכמה אישית, ערבות או מקור משפטי אחר. מי שחדל להיות חבר ממשיך לשאת בחובות שהיו קיימים בעת שחדל, למשך שנתיים מסוף שנת הכספים שלאחר מכן.

כן, אך לא מכוח עצם החברות: מכוח התקנון, הסכמה אישית או החלטת אסיפה כללית במסגרת סמכות שהוקנתה בתקנון. האסיפה השנתית מאשרת את התקציב ואת המיסים המוצעים. האגודה רשאית לקבוע בתקנון גם קנסות. חיוב ללא אחיזה בתקנון או בהסכמה עלול להיפסל.

הטלה ראשונית של ארנונה על ידי ועד מקומי: התנאים, האישורים והמגבלותלקריאת המאמר ←

הוועד נבחר מבין חברי האגודה או נציגי תאגידים החברים בה. פסולים להיבחר, בין השאר: מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון בתוך התקופה שנקבעה, פושט רגל שעדיין לא קיבל מבית המשפט צו הפטר, פסול דין, חבר בוועדת הביקורת ומי שפסול לפי התקנון. אחים, בני זוג, הורים וצאצאיהם שנבחרו יחד חייבים להתפטר עד שיישאר אחד מהם וכן מי שהאסיפה הכללית של האגודה החליטה להעבירו מכהונתו בהתאם להמלצות דו"ח חקירה שנעשתה לפי סעיף 43 לפקודה.

ועדת קבלה אזורית היא ועדה סטטוטורית לפי סעיף 6ב לפקודה, הפועלת ביישוב קהילתי (בגליל או בנגב, עד 400 יחידות דיור). היא מאשרת מועמדים להקצאת מקרקעין ולהעברת זכות בהם, מורכבת מחמישה חברים, ועל החלטתה משיגים לוועדת ההשגות.

לעומת זאת, ועדת קליטה (המכונה לעיתים גם ועדת קבלה) פועלת לפי תקנון האגודה, ובדרך כלל מייעצת לוועד או לאסיפה הכללית בשאלת קבלת המועמד לחברות באגודה. אלה שתי ועדות נפרדות בעלות מעמד ותפקידים שונים.

מי מחליט אם אתקבל ליישוב קהילתי? כל מה שצריך לדעת על ועדת קבלה אזוריתלקריאת המאמר ←

רשם האגודות השיתופיות רשאי לרשום אגודה או תיקון לתקנונה רק אם אין בהם סתירה להוראות הדין. לכן, אין לרשום תקנון או תיקון לתקנון הסותרים את הדין.

גם לאחר הרישום, אין בהוראות התקנון כדי לגבור על הוראות דין מחייבות. במקרה של סתירה, הוראות הדין גוברות. עם זאת, פסלותה של הוראה מסוימת אינה מחייבת בהכרח את בטלות התקנון כולו.

התקנון נבחן גם לפי דיני החוזים, ולפיכך הוראה הנוגדת את החוק או את תקנת הציבור עשויה להיות בטלה. כך, למשל, בתי המשפט פסלו הוראות בתקנון שהתנו קבלה לחברות בכך שהמועמד נשוי, או שהתנו פרישה ממושב במכירת הזכויות במקרקעין.

עם זאת, לא כל תוספת או סטייה מההסדר שבדין היא סתירה אסורה. לעיתים הדין מאפשר לקבוע בתקנון הסדר שונה או דרישה מחמירה יותר. לכן, יש לבחון בכל מקרה אם מדובר בהוראת דין מחייבת, שלא ניתן להתנות עליה, או בהוראה המאפשרת לקבוע הסדר אחר בתקנון.

תקנון האגודה מתפרש בדומה לחוזה, תוך התחשבות במעמדו כמסמך היסוד של האגודה.

בפרשנות הוראה בתקנון בוחנים את לשונה, את ההקשר שבו היא מופיעה, את הנסיבות ואת תכליתה, ואין מסתפקים בקריאה מילולית ודווקנית. מתחשבים גם ביחסים המיוחדים שבין האגודה לחבריה, בטובת כלל החברים ובעקרונות היסוד של האגודה השיתופית.

הפקודה והתקנות אינן קובעות כללי פרשנות מיוחדים לתקנון וכללים אלה התפתחו בפסיקת בתי המשפט.

האגודה רשאית לקבוע בתקנונה סמכות להטיל קנסות על חברים. הקנס מוטל על ידי הוועד, מכוח הסמכה של האסיפה הכללית, או בדרך אחרת שנקבעה בתקנון. קנס שהוטל כדין נחשב לחוב המגיע לאגודה.

אם התקנון מאפשר זאת, הפרת הוראותיו עשויה גם להביא להוצאת החבר מהאגודה, בכפוף להוראות הדין והתקנון.

תביעה של האגודה לתשלום קנס או חוב היא סכסוך הנוגע לעסקי האגודה, והיא מתבררת בהתאם להסדר יישוב הסכסוכים שנקבע בתקנון. אם התקנון קובע שסכסוכים אלה יובאו להכרעת הרשם, הוא רשאי להכריע בהם בעצמו או להעבירם להכרעת בורר.

תיקון לתקנון מחייב גם חברים קיימים, אם התקבל באסיפה הכללית ברוב ובמניין החוקי הנדרשים ונרשם אצל הרשם.

עם זאת, לפי הפסיקה, אין די בעמידה בדרישות אלה. התיקון צריך להיעשות בתום לב ולטובת האגודה, תוך הגנה על המיעוט והתחשבות בהסכמות שעל יסודן הצטרפו החברים לאגודה.

לא כל פגיעה בחבר קיים מביאה בהכרח לפסילת התיקון, אך יש גבולות לכוחה של האגודה לשנות את זכויותיו. כך, למשל, אין לשנות באופן חד-צדדי את תנאי הפרישה של חבר שכבר פרש.

כמו כן, האסיפה הכללית אינה רשאית להטיל על החברים חיובים אישיים שלא נקבעו בתקנון, כגון חיוב בכיסוי גירעונות האגודה, אלא בהסכמת כל החברים.

שתי הרשויות המרכזיות של האגודה הן האסיפה הכללית, שבה מתכנסים כלל החברים, והוועד, המנהל את ענייני האגודה.

בתקנון ניתן לקבוע גם רשויות נוספות, כגון ועדת ביקורת, מועצה, אסיפת מורשים, אסיפה מקומית, הנהלה, מינהלה, מזכירות, ועדת פיקוח ומשפט חברים, וכן רשויות אחרות שהחברים בוחרים בדרך שנקבעה בתקנון. רשויות נוספות אלה קיימות רק אם נקבעו בתקנון האגודה.

האסיפה הכללית, שבה מתכנסים חברי האגודה, בוחרת את הוועד ואת ועדת הביקורת, אם נקבעה ועדה כזו בתקנון האגודה.

פעולות משמעותיות, כגון מכירת נכסי האגודה, שינוי ייעוד המקרקעין שבידיה או השקעה בנכס, מחייבות אישור מוקדם של האסיפה הכללית. ראוי להביא להכרעתה גם החלטות מהותיות אחרות המשפיעות על עתיד האגודה או על חבריה, וכן החלטות הקובעות את מדיניותה הכללית.

באסיפה השנתית דנים בדוח על פעילות האגודה, מאשרים את המאזן המבוקר ואת התקציב, קובעים את המסים ואת ההיקף המרבי של ההלוואות, מחליטים על חלוקת רווחים או על כיסוי גירעונות, ובוחרים רואה חשבון מבקר.

ועדת הביקורת היא גוף פיקוח פנימי ועצמאי. היא בודקת את פעילות האגודה והגופים שלה, את תקינות הניהול ואת ענייניה הכספיים.

היא מצביעה על ליקויים ומציגה את ממצאיה לאסיפה הכללית. היא אינה מנהלת את האגודה ואינה מחליפה את הוועד.

חבר באגודה או נציג של תאגיד שחבר באגודה, אם אין סיבה שפוסלת אותו.

סיבות לפסילה הן חברות בוועד, קשר משפחתי או עסקי, מתן שירותים לאגודה, זכות חתימה בשמה וניגוד עניינים. כדאי לבדוק גם את התקנון.

הוועד מסמיך לפחות שני אנשים שרשאים לחתום יחד בשם האגודה.

חריג: הרשם רשאי להתיר לסוג מסוים של אגודות מינוי מורשה חתימה אחד, בתנאים שיקבע.

לפי התקנון. סכסוך הנוגע לעסקי האגודה נדון בדרך כלל בפני הרשם או בבוררות.

עניין חוקתי, כמו חוקיות התקנון, מוסדות האגודה או החלטותיה, נדון בבית משפט.

הרשם רשאי לחקור ביוזמתו או למנות חוקר מטעמו. החקירה עוסקת בהרכב האגודה, בדרכי עבודתה ובמצבה הכספי.

הוא חייב לחקור לבקשת רוב חברי הוועד, מוסד מוסמך לפי התקנון, לפחות שליש מחברי האגודה או ברית הפיקוח שהאגודה מסונפת אליה.

נקודת המוצא היא בוררות. כשיש הסדר בוררות, בית המשפט יעכב את ההליכים בתביעה שהוגשה אליו.

בית המשפט ידון במקום בוררות בעניין חוקתי או כשיש טעם מיוחד, למשל חשיבות ציבורית או שאלת חוקיות מוסדות האגודה או פעולותיה.

לכן, דיון בבית משפט במקום בבוררות אינו מובטח ותלוי בנסיבות.