ייפוי כוח מתמשך ואפוטרופסות באגודה שיתופית: גילוי דעת חדש של רשמת האגודות השיתופיות

גילוי דעת חדש של רשמת האגודות השיתופיות עושה סדר בשאלת ייפוי כוח מתמשך באגודה שיתופית. גילוי הדעת פורסם בתיאום עם נציגי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ובהסכמתם. הוא מבהיר כי מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, וכן אפוטרופוס שמונה בידי בית המשפט, רשאים להצביע בשם חבר האגודה באסיפה הכללית, לרבות בקלפי ובבחירות לרשויות האגודה, בכפוף לתנאי הסמכתם. גילוי הדעת משלים חסר שנותר בצו שפורסם במרץ 2026 בעניין הצבעה באמצעות מורשה.

מה קובע גילוי הדעת?

לפי גילוי הדעת, יש לאפשר לשני סוגי נציגים להצביע באסיפה הכללית בשם חבר אגודה, לרבות בקלפי:

• מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך, בתנאי שייפוי הכוח נכנס לתוקף בהתאם לדין ובהתאם להיקף המינוי שניתן לו.

• אפוטרופוס שמונה לחבר האגודה בידי בית המשפט, הפועל בגדרי צו המינוי שניתן לו.

ההבהרה חלה על כל הצבעה באסיפה הכללית, לרבות בחירות לרשויות האגודה.

רקע: הצו ממרץ 2026 והחסר שנותר בו

ביום 10.3.2026 פורסם צו מכוח סעיף 55 לפקודת האגודות השיתופיות. הצו מאפשר לחבר אגודה שנבצר ממנו להצביע בעצמו, מכל סיבה שהיא, לתת הרשאה לחבר אחר באותה אגודה או לקרוב משפחה מדרגה ראשונה. ההרשאה יכולה להינתן להצבעה מסוימת או לתקופה שאינה עולה על שנה, וחבר האגודה רשאי לכלול בה הוראות לגבי אופן ההצבעה.

ואולם, הצו ממרץ 2026 עוסק רק במצב של הרשאה רגילה: חבר אגודה בגיר וכשיר נותן הרשאה לאדם אחר, שגם הוא בגיר וכשיר, לייצגו באסיפה ולהצביע בשמו. הצו אינו מתייחס למצב שבו החבר כבר אינו מסוגל לדאוג לענייניו, ומי שפועל בשמו מונה מכוח ייפוי כוח מתמשך או מכוח צו של בית משפט. גילוי הדעת נועד להשלים חסר זה.

מדוע גילוי הדעת חשוב?

זכות ההצבעה באסיפה הכללית היא זכות יסוד של חבר אגודה שיתופית, והיא מעוגנת בסעיף 16 לפקודת האגודות השיתופיות. החלטות האגודה עשויות להשפיע על רכוש החברים ועל קניינם, על התנהלות האגודה, על אורח חייהם ועל חיי הקהילה.

ללא גילוי הדעת, חבר שאיבד את כשירותו, ולרוב מדובר בחברים ותיקים, היה עלול להישאר בלי קול בהחלטות אלה. זאת דווקא כאשר מונה לו נציג כדין שתפקידו לדאוג לענייניו.

הרשאה רגילה לעומת ייפוי כוח מתמשך

הרשאה רגילה לפי חוק השליחות פוקעת כאשר נגרעת כשירותו של השולח. לעומתה, ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף כאשר הממנה חדל להיות מסוגל להבין בענייניו ולקבל החלטות בקשר אליהם, בדרך כלל מסיבה רפואית.

ייפוי כוח מתמשך נערך באמצעות עורך דין בעל הסמכה מיוחדת, בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ומופקד במשרדי האפוטרופוס הכללי. בעניינים מסוימים נדרשת פנייה לאפוטרופוס הכללי או לבית המשפט לענייני משפחה לשם קבלת הוראות או אישור לפעולה.

ייפוי כוח מתמשך מהווה חלופה לאפוטרופסות. ההבדל המרכזי בין שני ההסדרים הוא באופן המינוי: אפוטרופוס מתמנה על ידי בית המשפט, ואילו מיופה כוח מתמשך נבחר מראש על ידי הממנה. בשני המקרים, הנציג מוסמך לקבל החלטות ולבצע פעולות מסוימות עבור מי שאינו מסוגל עוד לדאוג לענייניו, בכפוף להיקף המינוי.

מתי מיופה כוח מתמשך רשאי להצביע?

אין מדובר בהרשאה אוטומטית. מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך רשאי להצביע בשם חבר האגודה רק אם ייפוי הכוח נכנס לתוקף בהתאם לדין, ורק בהתאם להיקף המינוי שניתן לו.

לכן, בעת הצבעה באמצעות מיופה כוח מתמשך, אין די בהצגת מסמך שנחתם בעבר. יש לוודא כי ייפוי הכוח נכנס לתוקף כדין וכי הסמכות שניתנה למיופה הכוח כוללת את הפעולה הרלוונטית.

ומה הדין לגבי אפוטרופוס?

אפוטרופוס לחבר אגודה מתמנה בידי בית המשפט. גילוי הדעת קובע כי אפוטרופוס רשאי להצביע בשם חבר האגודה באסיפה הכללית, לרבות בקלפי.גם סמכות זו אינה בלתי מוגבלת.

האפוטרופוס רשאי לפעול רק בגדרי צו המינוי שניתן לו על ידי בית המשפט.

האם מיופה כוח מתמשך או אפוטרופוס רשאים להצביע בבחירות לוועד?

סעיף 32ו(ב)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מחריג מתחולת ייפוי כוח מתמשך פעולות אישיות מסוימות, ובהן הצבעה ב"בחירות". לכאורה, ניתן היה לטעון כי גם בחירות לרשויות האגודה, כגון ועד האגודה או ועדת ביקורת, נכללות בהחרגה זו.

עמדת הרשמת, שגובשה בתיאום עם נציגי האפוטרופוס הכללי, היא שבחירות לרשויות אגודה שיתופית אינן נכללות במונח "בחירות" שבסעיף. העמדה נשענת על תכלית החקיקה ועל הכלל הפרשני לפיו חריגים יש לפרש בצמצום ובדווקנות. לפי גישה זו, המונח "בחירות" מתייחס לבחירות למוסדות רשמיים של נבחרי ציבור, שיש להן השפעה על ציבור רחב ובלתי מסוים, ולא לבחירות לרשויות אגודה שיתופית, שהיא תאגיד פרטי שבחירת מוסדותיו נוגעת לחבריו בלבד.

מכאן, שלפי גילוי הדעת, מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף ואפוטרופוס רשאים להצביע גם בבחירות לרשויות האגודה, בכפוף לגבולות הסמכתם.

שלושת מסלולי הייצוג בהצבעות אגודה:

המלצות מעשיות לאגודות

כדי ליישם את גילוי הדעת ואת הצו ממרץ 2026 באופן תקין, מומלץ שהאגודה תעדכן את נוהלי ההצבעה שלה ותבחין בהם במפורש בין שלושת מסלולי הייצוג: הרשאה רגילה, ייפוי כוח מתמשך ואפוטרופסות.

כאשר ההצבעה נעשית באמצעות מיופה כוח מתמשך, יש לוודא כי ייפוי הכוח נכנס לתוקף בהתאם לדין ולבחון את גבולות הסמכות שנקבעו בו. כאשר מדובר באפוטרופוס, יש לבחון את צו המינוי ולוודא כי ההצבעה מצויה בגדרי הסמכות שהוקנתה לו.
בכל מקרה, ראוי שהבדיקה תהיה עניינית ומצומצמת למידע הדרוש לשם אימות סמכות ההצבעה, תוך שמירה על פרטיות חבר האגודה.

לסיכום

גילוי הדעת של רשמת האגודות השיתופיות משלים את החסר שנותר בצו ממרץ 2026. הוא מבטיח שגם חבר שאיבד את כשירותו ימשיך להשתתף בקבלת ההחלטות באגודה באמצעות נציגו, כלומר מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף או אפוטרופוס שמונה בידי בית המשפט. זאת גם בבחירות לרשויות האגודה.

המשמעות המעשית היא שמירה רחבה יותר על קולו של חבר האגודה, גם כאשר מצבו האישי או הרפואי אינו מאפשר לו לפעול בעצמו. במקביל, האגודה נדרשת להקפיד שכל הצבעה באמצעות נציג תיעשה רק על יסוד הסמכה תקפה, ובגבולות הסמכות שנקבעו בה.

יש לזכור כי גילוי דעת אינו חקיקה. עם זאת, הוא משקף את עמדת הרגולטור ואת עמדת האפוטרופוס הכללי, ולכן צפוי להנחות את האגודות בפועל.