כשהאמון נסדק: מתי בית המשפט יתערב ויבטל ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך נחשב לאחד הכלים המשפטיים החשובים ביותר בדיני הכשרות בישראל. הוא מאפשר לאדם בגיר, בעודו בעל כשירות, לקבוע מראש מי יוסמך לפעול בשמו בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים, אם וכאשר יחדל להיות מסוגל להבין בדבר . הרעיון שביסוד ההסדר ברור: כיבוד רצונו של האדם, שמירה על כבודו, וצמצום ההתערבות הכפויה בחייו ככל האפשר .
אלא שגם מנגנון המבוסס על אמון עמוק עלול להיסדק. כאשר מתעורר חשש שמיופה הכוח אינו פועל לטובת הממנה, או כאשר ייפוי הכוח אינו מספק עוד הגנה מספקת על ענייניו, החוק מאפשר לבית המשפט להתערב – ואף לבטל את ייפוי הכוח המתמשך .
פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בצפת ביום 29.6.2026, בא"פ 48921-12-25, האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח' נ' ש. ואח', ממחיש היטב את גבולותיו של האמון הזה ואת הנסיבות שבהן יורה בית המשפט על ביטול ייפוי כוח מתמשך ומינוי אפוטרופוס חיצוני תחתיו .
המקרה שנדון: ייפוי כוח מתמשך, חשד לשימוש לרעה וסכסוך משפחתי חריף
במרכז ההליך עמדה אישה בת 81, גרושה ואם לשלושה ילדים, אשר סבלה מדמנציה ושוהה מאז 8.6.2022 במחלקת תשושי נפש בבית סיעודי. על פי התסקיר, חלה אצלה ירידה קוגניטיבית לפני כשמונה שנים, אשר החריפה עם הזמן, ובשלב מסוים כבר לא הייתה מסוגלת לנהל את ענייניה בעצמה .
בשנת 2019 חתמה אותה אישה על ייפוי כוח מתמשך, ובמסגרתו מינתה את בנה כמיופה כוח לכל העניינים. ייפוי הכוח אושר להפקדה ביום 16.1.2020 ונכנס לתוקף ביום 14.11.2021, עם ההתדרדרות במצבה .
ההליך נפתח בעקבות פנייה של בנק יהב לאפוטרופוס הכללי. לפי המתואר בפסק הדין, נטען כי לבנק הומצאה פסיקתא שונה מהותית מן הפסיקתא המקורית שאושרה על ידי בית המשפט. בעוד שהפסיקתא שאושרה התייחסה לרכישת דירה מונגשת עבור האישה, המסמך שהוצג לבנק אישר לכאורה רכישת בית מגורים עבור הבן והאם במושבה או במקום אחר .
הטענה הזו עוררה חשד כבד לשימוש לרעה בכספיה של האישה. בעקבות זאת הורה בית המשפט, כבר ביום 25.12.2025, על עיכוב ביצוע כל פעולה מכוח ייפוי הכוח המתמשך, למעט משיכת כספים לצורך פעולות יומיומיות, ובהמשך, ביום 8.1.2026, מונה המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוטרופוס זמני לענייניה הרכושיים .
התמונה המשפחתית שנפרשה בפני בית המשפט הייתה מורכבת במיוחד. מן התסקיר עלה כי בין ילדי האישה קיימים סכסוכים, חוסר אמון, היעדר תקשורת ותנודתיות בעמדותיהם בשאלת זהות הגורם שימונה לטפל בענייניה. אחד האחים שינה את עמדתו מספר פעמים, אחות נוספת ביקשה להתמנות בעצמה, והועלו גם טענות פנימיות קשות ביחס להתנהלות כלכלית וביחס לצוואת האם .
לצד זאת, בדיון צוין כי קיים חוסר כספי של כ-400,000 ש"ח, וכי קיימת גם סוגיה לא ברורה בנוגע לרכב – לרבות שאלות של בעלות ומיקום .
מדוע לא מונה אחד הילדים לתפקיד?
אחת הבנות ביקשה להתמנות כאפוטרופא לענייניה האישיים והרפואיים של האם. ואולם, בית המשפט סבר כי עמדתה התמקדה בעיקר בטיפול התרופתי וברצונה להחזיר את האם לקיבוץ, ופחות בתמונה הרחבה של צורכי האם. עוד צוין כי היא סירבה להשיב לשאלת בית המשפט באשר לתדירות ביקוריה אצל אמה, וכי טיפול בעניינים רפואיים ואישיים אינו מתמצה בעמדה ביחס לתרופות, אלא מחייב מעורבות שוטפת, ביקורים סדירים והתמקדות בטובת האדם וברצונו המשוער .
בית המשפט הוסיף שיקול נוסף: אותה בת כלל לא נכללה בייפוי הכוח המתמשך המקורי כמיופת כוח, ועניין זה נתפס כאינדיקציה לכך שהאם עצמה לא רצתה שהיא תנהל את ענייניה .
בסופו של דבר קבעה השופטת אביבית נחמיאס כי נוכח החשדות החמורים לשימוש לרעה בכספי האם, בצירוף המחלוקות העמוקות בין הילדים, חוסר האמון, ההאשמות ההדדיות והיעדר התקשורת ביניהם, מינוי של מי מהם כאפוטרופוס הוא בלתי אפשרי. לכן נקבע כי יש צורך בגורם אובייקטיבי וחיצוני שיפעל לטובת האם בלבד .
מה אומר החוק: מתי ניתן לבטל ייפוי כוח מתמשך?
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מעניק לייפוי כוח מתמשך מעמד מרכזי, אך הוא גם קובע מנגנוני הגנה ברורים. סעיף 32כט לחוק מסמיך את בית המשפט לבטל ייפוי כוח מתמשך או מינוי על פיו בהתקיים אחד מאלה: אם מיופה הכוח אינו מפעיל את סמכויותיו כראוי וכתוצאה מכך נגרמת לממנה פגיעה של ממש, או אם אינו פועל לפי רצונו של הממנה; אם ייפוי הכוח ניתן כתוצאה ממרמה, מניצול, מלחץ או מהשפעה בלתי הוגנת, או בעת שהממנה לא היה בעל כשירות; או אם בית המשפט רואה שלשם שמירת ענייניו של הממנה אין די בייפוי הכוח ויש למנות לו אפוטרופוס .
עם זאת, המחוקק ביקש שביטול ייפוי כוח מתמשך יהיה אמצעי של מוצא אחרון. לכן נקבע כי בית המשפט לא יבטל ייפוי כוח מתמשך אלא אם ראה שלא ניתן להגיע לתוצאה הרצויה בדרך הפוגעת פחות באוטונומיה של הממנה, למשל באמצעות הגבלת ייפוי הכוח, קביעת תנאים או מינוי אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח .
החוק גם קובע שבית המשפט רשאי להגביל את העניינים שבהם מיופה הכוח מוסמך לפעול, או למנות אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח, אם בהיעדר התערבות כזו תיגרם לממנה פגיעה של ממש . כלומר, ביטול מלא אינו הצעד היחיד האפשרי – אך הוא בהחלט אפשרי כאשר ההגנה שמספק ייפוי הכוח קורסת.
ומה לגבי עצם מינוי האפוטרופוס?
לפי סעיף 33(א)(4) לחוק, בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו . סעיף 33א מוסיף כי לא ימונה אפוטרופוס לבגיר אלא אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: ללא המינוי עלולים להיפגע זכויותיו, האינטרסים או צרכיו של האדם; לא הופקד ייפוי כוח מתמשך מתאים בעניינים הרלוונטיים; ולא ניתן להשיג את מטרת ההגנה בדרך הפוגעת פחות בזכויותיו, בחירותו ובעצמאותו – לרבות באמצעות חלופות כמו תומך בקבלת החלטות .
בפסק הדין קבע בית המשפט במפורש כי האישה אינה יכולה לדאוג לענייניה, וכי מתקיימת עילה למינוי אפוטרופוס לפי סעיף 33(4). עוד נקבע כי התקיימו גם תנאי סעיף 33א(1)-(3), משום שללא מינוי היו עלולים להיפגע זכויותיה, האינטרסים והצרכים שלה, וכי לא נמצאה חלופה רלוונטית שפגיעתה פחותה .
ההכרעה: ביטול ייפוי הכוח ומינוי אפוטרופוס חיצוני קבוע
על רקע כל אלה קבעה השופטת כי טובתה של האישה מחייבת מינוי אפוטרופוס לכלל ענייניה – הרפואיים, האישיים והרכושיים – וכי אין מנוס ממינוי גורם חיצוני קבוע. בהתאם לכך מונה המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוטרופוס קבוע .
כלומר, אף שייפוי כוח מתמשך נועד מלכתחילה למנוע את הצורך במינוי אפוטרופוס, בנסיבות שבהן הכלי הזה חדל להגן על הממנה ואף מעורר חשש לפגיעה בו, בית המשפט רשאי לשים לו סוף.
מה אפשר ללמוד מזה בפועל?
המקרה הזה אינו מלמד שייפוי כוח מתמשך הוא כלי מסוכן. להפך. הוא מלמד עד כמה הכלי הזה חשוב – ועד כמה חיוני לבנות אותו נכון.
ראשית, בחירת מיופה הכוח היא החלטה כבדת משקל. החוק אמנם מאפשר לממנה לבחור אדם אחד או יותר, ואף לקבוע מיופה כוח מחליף, אך ההנחה היא שמדובר באדם שיפעל לטובת הממנה במסירות, במיומנות, בתום לב ומתוך שמירה על ענייניו – ולא לטובת ענייניו שלו .
שנית, רצוי לשקול קביעת מנגנוני פיקוח. החוק מאפשר לממנה לקבוע "אדם מיודע" שמיופה הכוח ידווח לו על החלטות ופעולות, במועדים ובאופן שיקבע הממנה. אותו אדם מיודע רשאי גם לדרוש מידע על פעולות שבוצעו .
שלישית, ניתן לשקול מינוי של יותר ממיופה כוח אחד או קביעת מיופה כוח מחליף. החוק מסדיר במפורש אפשרות למינוי מיופי כוח במשותף וכן מינוי מחליף שייכנס בנעלי מיופה הכוח אם מינויו יפקע .
ורביעית, חשוב לזכור כי ייפוי כוח מתמשך אינו "שטח פרטי" שאין עליו פיקוח. החוק יצר מערך שלם של בקרה: חובת הפקדה אצל האפוטרופוס הכללי, אפשרות לקבלת מידע על ההפקדה, מנגנון תלונות, סמכויות פיקוח, וסמכות שיפוטית להתערב כאשר טובת הממנה מחייבת זאת .
בשורה התחתונה
ייפוי כוח מתמשך הוא אחד הביטויים המובהקים ביותר לכיבוד רצון האדם בדין הישראלי. אבל רצון האדם אינו מגן על עצמו לבדו. כאשר האמון נשבר, כאשר מתעורר חשש ממשי לפגיעה, וכאשר אין עוד די בייפוי הכוח כדי לשמור על ענייניו של הממנה – בית המשפט יתערב .
פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בצפת, שניתן ביום 29.6.2026 בא"פ 48921-12-25, מזכיר כי ייפוי כוח מתמשך הוא כלי עוצמתי, אך לא חסין. הוא מבוסס על אמון, וכשהאמון הזה קורס – טובת האדם היא שתגבר .